הצדדים והמגשר מתכנסים במקום נטראלי.
הצדדים רשאים להופיע עם עורכי דינם. במקרים מסויימים ניתן אף להביא מלווים נוספים לגישור, בתנאי ששני הצדדים מסכימים לכך.
בתחילת ההליך, המגשר מסביר לצדדים מהו הליך הגישור, והצדדים חותמים על הסכם כניסה לגישור.
ישיבת הגישור נפתחת בישיבה משותפת. בישיבה זו כל צד, בתורו מסביר את נושא המחלוקת.
זהו שלב של "הוצאת הקיטור". הצדדים מגיעים עם המטענים שצברו על נושא הסכסוך וכאן הם יכולים להביע את רגשותיהם. (על המגשר, כמובן, להקפיד על שפה מכובדת וראויה של הצדדים, למרות הכעסים הרבים).

במידה וישנם שני מגשרים, בדרך כלל, בתום שלה זה, הם יוצאים לישיבת מגשרים.

לאחר מיכן מתחילות ישיבות נפרדות:
המגשר יושב עם כל צד בנפרד. ישיבה זו הינה ישיבה סודית. כלומר, המגשר לא יעשה שימוש בכל מידע שימסר לו בשלב זה, לא יעבירו לצד השני, זולת אם האדם שיושב מולו הסכים לכך.
ולכן, יכול בעל הסכסוך לפתוח את ליבו  בפני המגשר, לאמר דברים שלא אמר בשלב הקודם, דהיינו, בישיבה המשותפת.
המגשר מנסה להבין מהם האינטרסים של האדם העומד מולו. מה חשוב לו,  ואילו צפיות יש לו לגבי הליך הגישור.

בתום הישיבה הנפרדת עם אחד הצדדים, המגשר מנהל ישיבה דומה עם הצד השני.

במקרים מסויימים, מחליט המגשר לכנס ישיבה משותפת נוספת, בהם דנים הצדדים על אותם נושאים שהמגשר מצא כי הם משותפים לשניהם.

השלב הבא הינו שלב בחירת האופציות:
המגשר יושב עם כל אחד מהצדדים בנפרד ומנסה לבדוק אופציות שונות לפתרון.

המגשר מכנס ישיבה משותפת נוספת, בה מנסים הצדדים לבחון את האופציות השונות שעלו לפתרון הסכסוך.

אם לא נמצא פתרון, רשאי המגשר להציע פתרון משלו. הצעה זו נקראית:"הצעת מגשר".

במידה והצדדים מגיעים למוסכמות ביניהם, מסכם המגשר את כל הדברים בהסכם.

העניין תלוי באופי הצדדים,  מספר משתתפים, ובמורכבות הסכסוך.
במקרים רבים ניתן להגיע לפתרון במספר מועט של פגישות
במקרים בהם נכונים הצדדים להגיע לסיום ההליך, מספר הפגישות הינו מועט ביותר. בדר"כ בין 1-3 פגישות.
(בגישורי משפחה, במקרים מסויימים קצת יותר)

עלות השכר למגשר הינה לפי שעה או לפי ישיבה. התעריף נמסר לצדדים מראש, ואין הוא תלוי בתוצאות הגישור (בין אם הגישור צלח ובין אם לאו).
המגשר אינו גובה לפי אחוזים מההסכם.

לא. הליך הגישור הינו סודי וחשאי:

סודי - משמעו, שכל מידע העולה בהליך הגישור, הינו סודי ולא יעשה בו שום שימוש לא ע"י המגשר ולא ע"י הצדדים, זולת אם שניהם הסכימו לכך.

חשאי - ההליך הינו חשאי כלפי בית המשפט. לא ניתן לזמן את המגשר למסור עדות בבית משפט, לא ניתן להשתמש בשום מסמך שהכינו הצדדים, או הכין המגשר במהלך הגישור.

לא. ניתן להפסיק את הליך הגישור בכל שלב ושלב. אולם כאשר הצדדים חתמו על הסכם, דינו כהסכם לכל דבר ועניין.
במידה והצדדים החליטו להעבירו לבית משפט - הוא מקבל תוקף של פסק דין.
במידה והצדדים רוצים לבטלו, עליהם לפעול על פי הדרכים המשפטיות.

לא. דעתו של המגשר אינה חשובה והוא אינו חושף אותה.
הוא אינו קובע מי צודק.
תפקיד המגשר הינו לקרב בין הצדדים, לעזור להם להבין אחד את השני ולסייע להם במציאת פתרונות לסכסוך.
ההסכם שיגיעו אליו הצדדים יהיה הסכם אשר מקובל על שניהם ושניהם סבורים שהוא הוגן וצודק.
כמובן שאם הצדדים ירצו להגיע להסכם אשר הינו מנוגד לחוק, יסרב המגשר להסכם שכזה.

באופן כללי, שני צדדים פונים להליך גישור כאשר קיימת מחלוקת ביניהם והם מעוניינים לפתור אותה.
הם פונים למגשר כאשר הם רוצים לתת סיכוי לפתרון מהיר ונעים יותר מאשר בתי משפט.
המטרה של שני הצדדים הינה להגיע להסכם ביניהם.
ההסכם מקבל תוקף משפטי, מתוקף חוק החוזים.
במידה והם רוצים, הם יכולים לפנות לבית המשפט, שיתן להסכם תוקף של פסק דין.
כאשר תיקים מגיעים לבית המשפט, לעיתים הם מופנים לגישור ע"י שופט/רשם (צוי מניעה)/מנ"ת (מחלקה לניתוב תיקים)

הליך הגישור מעוגן  בסעיף 79  לתקנות סדר דין אזרחי.
מכאן, שגישור מטפל בתיקים אזרחיים.
הוא אינו מטפל בתיקים פליליים, בגלל שאין גישור בתקנות סדר דין פלילי.
(אולם, במקרים של בני נוער עבריינים, ישנה אפרות לפנות להליך של גישור, אך ורק אם הנאשם מביע חרטה אמיתית ומסכים שעובד סוציאלי ילווה אותו לשיקום).

למשל, דוגמא להליך גישור  -  תאונת דרכים קשה.
שני הצדדים יכולים לפנות להליך גישור כדי להסדיר את גובה הפיצויים, אולם אין הם יכולים לקבוע, וגם המגשר, כמובן אינו יכול לקבוע אם הצד הפוגע יקבל נקודות או שלילה בגין העבירה שביצע, שכן זה בסמכות המדינה בלבד.

דרך אגב, גישור בנושאים פליליים, קיים היום בארה"ב.

בנושאים של גישור משפחה: בדרך כלל צדדים פונים למגשר, כאשר ישנה מחלוקת והצדדים רוצים להגיע לפתרון או הסכם.
למשל, גישור  גרושין - הצדדים שמעונינים להתגרש פונים למגשר ולא להליך שיפוטי, היות והם מעוניינים לסיים את הקישר ביניהם בצורה יפה ככל הניתן, (במיוחד כאשר לזוג ילדים)
ניתן לפנות להליך של גישור במקרים של הסכמי ממון, מחלוקות בעקבות ירושות וכד'.
גישור אינו מחליף, ואינו בא במקום ייעוץ נשואין או פסיכולוג (כאשר שני הצדדיים אינם יודעים אם הם מעונינים להמשיך את הקשר ביניהם או לא, למשל)
המקרים של אלימות במשפחה - יש לפנות לשרותי הרווחה, ולא להליך של גישור.