הצדדים והמגשר מתכנסים במקום נטראלי.
הצדדים רשאים להופיע עם עורכי דינם. במקרים מסויימים ניתן אף להביא מלווים נוספים לגישור, בתנאי ששני הצדדים מסכימים לכך.
בתחילת ההליך, המגשר מסביר לצדדים מהו הליך הגישור, והצדדים חותמים על הסכם כניסה לגישור.
ישיבת הגישור נפתחת בישיבה משותפת. בישיבה זו כל צד, בתורו מסביר את נושא המחלוקת.
זהו שלב של "הוצאת הקיטור". הצדדים מגיעים עם המטענים שצברו על נושא הסכסוך וכאן הם יכולים להביע את רגשותיהם. (על המגשר, כמובן, להקפיד על שפה מכובדת וראויה של הצדדים, למרות הכעסים הרבים).
במידה וישנם שני מגשרים, בדרך כלל, בתום שלה זה, הם יוצאים לישיבת מגשרים.
לאחר מיכן מתחילות ישיבות נפרדות:
המגשר יושב עם כל צד בנפרד. ישיבה זו הינה ישיבה סודית. כלומר, המגשר לא יעשה שימוש בכל מידע שימסר לו בשלב זה, לא יעבירו לצד השני, זולת אם האדם שיושב מולו הסכים לכך.
ולכן, יכול בעל הסכסוך לפתוח את ליבו בפני המגשר, לאמר דברים שלא אמר בשלב הקודם, דהיינו, בישיבה המשותפת.
המגשר מנסה להבין מהם האינטרסים של האדם העומד מולו. מה חשוב לו, ואילו צפיות יש לו לגבי הליך הגישור.
בתום הישיבה הנפרדת עם אחד הצדדים, המגשר מנהל ישיבה דומה עם הצד השני.
במקרים מסויימים, מחליט המגשר לכנס ישיבה משותפת נוספת, בהם דנים הצדדים על אותם נושאים שהמגשר מצא כי הם משותפים לשניהם.
השלב הבא הינו שלב בחירת האופציות:
המגשר יושב עם כל אחד מהצדדים בנפרד ומנסה לבדוק אופציות שונות לפתרון.
המגשר מכנס ישיבה משותפת נוספת, בה מנסים הצדדים לבחון את האופציות השונות שעלו לפתרון הסכסוך.
אם לא נמצא פתרון, רשאי המגשר להציע פתרון משלו. הצעה זו נקראית:"הצעת מגשר".
במידה והצדדים מגיעים למוסכמות ביניהם, מסכם המגשר את כל הדברים בהסכם.